אורות הקודש אורות של מודעות 9
אמנם נקטע המומנטום של הדיון בעקידת יצחק אבל כיון שהוזכר הרב קוק אני חייבת להציג את דברין באופן מדויק יותר
הרב קוק, "המלך" של אחדות הניגודים, שכתב בין השאר על "איחוד מדע הקודש והחול" אומר בהמשך לציטוט של עדי, שם, שם, שם, עמוד ל"ב סעיף ט"ז :
"המוסר הטבעי הגלוי צריך שיתבהר טרם שיתגלו בנפש אותם השבילים של התוכנים אשר להמוסר העליון הסודי . רק באופן זה של הקדמת הבסיס האיתן היסודי יש מקום לכונן עליו את כל הבנין העליון שראשו בשמיים.
כל מה שהשורשים של האילן יותר מתפשטים, מתעמקים ומשתרשים, ככה יהיו ענפיו רעננים, וחזקים ופורים, ועלהו לא יבול"
(ההדגשות במקור)
רק כאשר המוסר הטבעי "יושב חזק מאוד" אצל האדם אפשר לומר לו , אור הרזים, ב א ה ב ה, לעשות ההפך, אחרת מה הבעיה בשבילו?
צפיתי פעם בכומר ממוצא מצרי שחי באוסטרליה נותן דרשה על עקידת-יצחק. דבריו לא היו מביישים את גדולי - הרוח של עמנו לאורך הדורות, והוא כמוהם היה איש של שלום. מסע האמונה של אברהם, מה"לך לך"' הראשון עד ה"לך לך" האחרון לעקידה, הוא מסע אל האור שמגרש כל חושך בעולם הפרטי והכללי גם יחד. ודבר זה מצריך למידה. בניה של תודעה שלב אחר שלב. לא בשמיים היא.
הרעיון של ישי יפה כשלעצמו אבל שתי הערות לגבי הקונטקסט כולו:
ראשית המילה "הנני" היא התמסרות מוחלטת, ממש פגישה עם הקארמה שלך, התמסרות ליעוד שלך. מענין שדווקא השבוע הכנתי שעור על מילה זו ובדקתי כמעט את כל ה"הנני" שבמקרא. הופתעתי להיזכר שאפילו יוסף עונה במילה זו ליעקב כשהוא אומר לו ללכת אל אחיו: וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם--לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנֵּנִי. במילה זו הוא מתמסר לגורלו וליעודו. ממפגש זה מתחילה להתגשם תכנית חייו, והא בכלל לא ידע...כך שלענ"ד ה"הנני" של אברהם קשור לכוונה שלו כן לבצע את הדבר ובכך להראות שיכולה להתקיים תודעה אנושית שמבינה שמקור אחד לטוב ולרע, שיש משמעות גם בסבל שלא נגרם משנאה ומפירוד אנושיים שהיה מלכתחילה.
ושנית: בלילה של רצח רבין ניצח המוסר הטבעי. הטבע הוא עולם הניגודים, הפירוד והשונות, עולם ה"נפש חיה" עולם החיות, עולם ההישרדות. בטבע אב לא הורג את בנו אבל את אויבו כן! ורבין היה רודף ואויב מסוכן עבורו.
במוסר העליון, אתה בא בתודעה של "יהוה אחד" אתה לא הורג את אויבך (כל עוד לא נשקפת סכנה ממשית לחייך) אתה מבקש שלום ורודף אחריו. אתה מחפש את אחדות הניגודים ואת השלום. הרוצח של רבין היה "נפש חיה" בשיא תפארתה, ומה שהיה חסר לו זה כמובן חיבור אל נשמתו, לא במובן מתקתק של המילה אלא במובן של תודעה נישמתית בניגוד לתודעה נפשית. פלורליזם הוא תודעה נישמתית, הפנמת המושגים דמוקרטיה, הומניזם, חופש חמלה וגו'.
את אחדות הניגודים הפנימית הזאת הכי קשה לבצע. אברהם התנסה בקונפליקט הכי קשה בין שתי רמות של מודעות/תודעה שיש לכל אדם בעולם ואת זאת גם הכומר הבין.
שבוע טוב
באהבה
מירה
