פרשת נשא
פרשת "נשא היא הפרשה הגדולה בתורה ובה קע"ו (176) פסוקים.
רוב פסוקיה בא לה מתיאור הקרבת הקורבנות של שנים-עשר נשיאי השבטים בעת חנוכת המזבח של המשכן, כאשר כל נשיא מקבל תיאור בנפרד לכל פרטין ודקדוקיו של הפולחן.
אבל בפרשה זו כתובה גם "ברכת – כהנים " . וכך כתוב (במדבר ו')
כב וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כג דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אָמוֹר, לָהֶם.
כד יְבָרֶכְךָ יְהוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ.
כה יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ.
כו יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.
כז וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַאֲנִי, אֲבָרְכֵם.
(דרך אגב – התורה ניתנה ללא ניקוד והטקסט יכול להקרא גם בלשון נקבה)
הברכה כתובה בלשון יחיד, כי היחיד הוא הבסיס לחברה ולעולם.
שלוש המשפטים מתיחסים לחיינו. רש"י (רבנו שלמה יצחקי, שנולד בשנת 1040 בצפון צרפת, ונפטר בשנת 1105 נחשב לפופולרי בפרשני המקרא. הפרשנות שהוא מביא ללומדי-התורה היא בדרך כלל בשפה פשוטה ומחוברת מואד לחוויות החיים) מסביר כך:
"יברכך – שיתברכו נכסיך. וישמרך – שלא יבואו עליך שודדים ליטול ממונך. שהנותן מתנה לעבדו אינו יכול לשומרו מכל אדם, וכיון שבאים ליסטים (שודדים) עליו ונוטלין אותה ממנו, מה הנאה יש לו במתנה זו? אבל הקב"ה הוא הנותן, הוא השומר...יאר ה' פניו אליך – יראה לך פנים שוחקות, פנים צהובות (ניראה שהתכוון רש"י למאור-פנים, כמו השמש. מ.ר.) ויחונך – יתן לך חן. ישא ה' פניו אליך – יכבוש כעסו. " אל ענין השלום בסוף הברכה לא מתיחס רש"י כאילו הדבר ברור.גם כאן אפשר לתהות – מה ראה רש"י להעביר לקוראיו שהפרוש ל"יברכך ה' וישמרך" הוא רק על נכסים? מכאן גם השמירה היא רק על הנכסים. ומה בדיוק הכוונה "יתן לך חן" ? הוא לא מסביר. והכי חשוב – שאלהים לא יכעס עליך. עכשיו אחרי שהכהנים ברכו אותך בבית הכנסת – תוכל לישון רגוע יותר.
כמובן שאינני פוסלת את הפרשנות שלו והלוואי שתתגשם בכל אחת ואחד מאיתנו, אבל יש בברכה הזו כל כך הרבה יותר. ב"יברכך" – יש חיים מבורכים במשמעות רוחנית, לא חיים שהמשמעות נמדדת רק בהשגים חומריים.
ב"ישמרך" – שנשמור, שלא נאבד את משמעות חיינו בטלטלות החיים. שבכל טלטלות החיים ניראה את אור יהוה למרות הכל, וכשנבין את עצמנו טוב יותר, נדע שהכל, אבל הכל, אנחנו מקבלים בעולם הזה לא בזכות כי אם בחסד בחן וברחמים. ה"חן” הוא ראשי תיבות של "חכמת נסתר" , "ויחונך" – רוצה לומר – שתראי את מאור פניו של אלהים אליך, תרגישי את מימד הנסתר – את יהוה בתוכך, בחייך ואז תהיי שותפה יותר מודעת של אלהים בעולם הזה.
"ישא יהוה פניו אליך" – בהמשך לרש"י, כשאלהים "כועס" רע לנו, שכשיש "שלום" טוב לנו. משפט זה מאוד מתכוון גם לפנימיות של האדם. כשנשמתנו (יהוה שבתוכנו) מושלת בנפשנו (שמטבעה דואגת רק לעצמה) יש אחדות של ניגודים ויש שלווה ויש שלום.
חג השבועות בפתח. אחד משמותיו הוא גם "חג מתן תורה". באותו היום נכרתה ברית בין עם ישראל לאלהים. באותו היום עם ישראל, צאצאי-אברהם , התחייב (ואפילו לא במודעות שלמה) להיות בני-ברית של בורא העולם בעולמו. להיות שותפים לתהליך של החזרת העולם הזה למצבו המקורי כשנברא, לגן-עדן, לעולם של הרמוניה בטחון ושלום. ליחסים שם דו-קיום בשלום בין כל האלמנטים של הבריאה. שליטה בטבע מבלי לפגוע בו, שמירה על האינדיבידואליות של האדם מבלי לפגוע בזכויות של אחרים. לפני מעמד הר סיני שולח אלהים מסר אליהם ע" משה:
ְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי (אם תבינו את המשמעות שבתוך קולי) וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ. ו וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ:
הכהן, המורה הרוחני, אמור להיות הדוגמא בהתנהגוחו ובאורח חייו לבני-ישראל ולבני האדם בכלל וע"י שני אלה – הלימוד וההתבוננות בו – אמורים בני האדם לשפר את עצמם, שיפור שרק הוא יביא לשיפור של מצב העולם.
בסיום ברכת-הכהנים אומר ה':
כז וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַאֲנִי, אֲבָרְכֵם.
הכהנים הם רק הצינור - יהוה הוא המברך ! והיום – כאשר כל הכהנים הם כהני-ספק, אין שום סיבה להשאיר את הברכה המופלאה הזו רק בידיהם. כל אחד מאיתנו מחוייב לברך בה את עצמו. להיות בעצמו הכהן, ויכול בעבודה פנימית להוריד את שפעהּ לעצמו/ה לסובבים אותו/ה...לעולם כולו.
יְבָרֶכְךָ יְהוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ.
יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ.
יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.
חג שמח ושבת שלום
הרַבָּה מירה רז
